פואמה מפורסמת בתאילנד מספרת אודות הרפתקאות-אהבה של שני גברים שמתחרים זה בזה על אהבת נשים. זהו בידור די קליל, אך אחד הקטעים הכי מעניינים בפואמה הוא כאשר אחד הגברים נכנס לדירתה של אהובתו. הוא פותח את הדלת וישנו פרגוד-בד מתקפל עם סיפור. באותה נקודה הפואמה זונחת את הסיפור על הגבר והאישה, ומתמקדת בסיפור שמופיע בפרגוד, בתיאור האירועים המתוארים בו לצד האופן בו הם מתוארים. מתברר שהאישה הכינה בעצמה את הפרגוד. בזמן שהגבר סוקר את הפרגוד לאורכו, הוא לא רק לומד את הסיפור המסופר בו אלא גם מקבל תחושה איזה סוג אישה היא על ידי הדרך בה תיארה את הסצנות, בצורה בה ציירה את הדמויות. כך למרות שטרם קראתם עליה בפואמה, עד שאתם מסיימים לקרוא את הסיפור על הפרגוד - אתם כבר מכירים אותה דרך עבודת היד שלה.
זהו עיקרון שקיים לאורכה של התרבות התאית (התאילנדית). בימים עברו, אנשים למדו אחד אודות השני דרך האופן בו עשו דברים, דרך הדברים שהכינו. אם הייתם גבר צעיר ורציתם למצוא-חן בעיני עלמה צעירה, הייתם מגלפים עבורה מוט-נשיאה מעץ שתוכל לשים על כתפה כאשר היא נושאת מתנות למנזר. היא היתה מקבלת תחושה טובה של איזה סוג אדם אתם גם דרך העובדה שהכנתם עבורה מוט למטרה זו, וגם דרך עבודת היד שלכם באופן בו גילפתם אותו. בימים אלו, רובנו היינו חסרי-תקווה במצב דומה. אנו לא רגילים להכין דברים.
זוהי אחת הבעיות שלנו בתור מתרגלי מדיטציה. אין לנו הרבה מיומנויות פיזיות; לא למדנו את האיכויות המנטליות שבאות יחד עם פיתוח מיומנות פיזית. כך שעלינו ללמוד הכל מהתחלה. זו הסיבה מדוע האימון הוא יותר מרק עניין של ישיבה והליכה; הוא חיים שלמים. כל הדברים שאתם עושים לאורך היום הם הזדמנויות לפתח מיינדפולנס, ערנות, ללמוד כיצד להיות קפדנים במה שאתם עושים. ישנה האימרה: ״האופן בו אתה עושה דבר (אחד) כלשהו הוא האופן בו אתה עושה את כל השאר״. יתכן וזה לא לגמרי נכון, אבל זה מאוד קרוב להיות.
אג׳הן לי (Lee) הקדיש שיחת-דְהַמַּה כמעט שלמה לנושא הניקיון. נושא השיחה הוא ״התבוננות במוסריות״ או ״היזכרות במוסריות״, אך שני-שליש מהשיחה הוקדשו לנושא הניקיון. זהו חלק חשוב של מידות טובות. במילים אחרות, בזמן שאתם חיים כאן, אל תראו בענייני היום-יום של אכילה או מקום-לינה כדברים פעוטים שצריך ״למהר דרכם״ כך שתוכלו להגיע לעניין האמיתי של תרגול מדיטציה. אם אתם מְרוּשָּׁלִים עם הדברים בחוץ, אתם הולכים להיות מרושלים גם עם תרגול המדיטציה שלכם. זהו עקרון בסיסי. תרצו ללמוד כיצד להיות דקדקנים, נקיים, מסודרים וערניים בכל הדברים שתעשו. בדרך זו, פעילויות אלו יהיו יותר מרק מטלה שעליכם להפטר ממנה מהר ככל האפשר או משהו העומד בדרככם למדיטציה. הן יהפכו חלק מהמדיטציה. אחרי הכל, המילה עבור מדיטציה היא ״בְּהַאוַונַא״: משמעה ״לפתח״. אתם מפתחים איכויות תודעה. והתודעה שמנקה את החדר היא אותה תודעה המנסה לנקות עצמה. אם היא מתרשלת בניקיון החדר, היא תתרשל גם בניקיון עצמה. כך שעליכם לקחת עניינים אלו ברצינות.
אני זוכר את אג׳הן פוואנג (Fuang) מספר לי על הזמן שבילה עם אג׳הן מאן (Mun), כיצד אג׳הן מאן היה קפדן באופן קיצוני, מאוד נקי בנוגע להכל. אפילו כשחי במעבה היער בעונה היבשה כשהיה המון אבק, הבקתה שלו וסביבתה היו מאוד מסודרים ונקיים. הכל היה במקומו הנכון. אפילו הסחבות בהן השתמש לנגב את הרגליים שלו: הוא תמיד החזיק אותן מכובסות היטב. אם הן נקרעו, הוא היה תופר אותן מחדש. הוא לא נתן לדבר להתבזבז. נסו לאמץ גישה זו בכל הפעילויות שלכם. כשאתם מאמנים את התודעה, היא שם גם כשאתם לא מתרגלים מדיטציה. זו אותה תודעה הקיימת לאורך היום: מה אתם עושים, מה אתם אומרים, כיצד אתם מבצעים את המטלות שלכם. אלו האזורים בהם אתם מראים את איכויות התודעה שלכם. אלו האזורים בהם איכויות אלו מתפתחות. אם אתם מפתחים הרגלים מרושלים ועצלניים בעשיית מטלות היום-יום שלכם, אותם הרגלים יפריעו לכם במדיטציה. אם אתם לומדים להיות דקדקניים ומסודרים, הרגלים אלו יעזרו לכם במדיטציה - משום שהתודעה היא כמו עץ גדול. לחלק מהעצים - כמו לעצי בננה - יש אָמִיר (ענף צמרת) יחיד בקצה. הם גדלים מאוד מהר אך לא נותנים הרבה צל. העצים שנותנים המון צל הם אלו שמצמיחים ענפים רבים.
ישנם אזורים רבים לכסות באימון התודעה. זה לא עניין של שליטה בטכניקה אחת ויחידה. פעם נשאלתי: ״כיצד מישהו ששולט במדיטציה מתגבר על בעיית גאווה?״ אחרי הכל, הגעתם לשליטה בטכניקה הזו; אתם די חדים. ובכן, זה קורה בעיקר במקומות בהם הכל מצטמצם לכדי תרגול טכניקת מדיטציה, במרכזי מדיטציה בהם למתרגלים אין דבר אחר לעשות. הכל מתנקז אל תוך אותו ענף בודד בקצה עץ הבננה. אולי דברים יקרו מהר, אך אין שם צל. זהו אימון בלתי שלם.
האימון השלם והכולל חייב להיות מקיף יותר. הוא חייב לעסוק בדרך בה אתם נוהגים באנשים אחרים, כיצד אתם מתמודדים עם מצבים קשים. כל החיים שלכם הם חלק מהאימון, ובמהלך כל היבט-החיים של האימון, עליכם ללמוד כיצד לראות באילו דרכים הייתם מרושלים, טיפשים, בורים, חסרי מחשבה וזהירות. אם לא תראו דברים אלו, לא תלמדו כלום. חוויה זו מעוררת ענווה ומרסנת במקום לטפח גאווה. כאשר האימון מושלם, כל היבטי התודעה אומנו, כך שאתם מיומנים בכל מיני פעילויות, עם גישה מאוזנת בין צניעות וגאווה.
פעם, במהלך השנה הראשונה בה למדתי עם אג׳הן פוואנג, הגיע זמן חג הקת׳ינה (Kathina)(הנערך בסוף עונת הגשמים) והיה מאורע גדול. המוני אנשים היו עתידים להגיע מבנגקוק. חלקם אמורים היו להתארח במנזר לילה אחד או שניים לפני החג והיו צריכים להאכיל את כולם. מספר ימים לפני שהגיעו, היה לי חלום בו לאג׳הן פוואנג היה ארון ענק עם המון כובעים שונים. הוא נכנס לתוך הארון ויצא חובש כובע אחד, לאחר מכן נכנס שוב ויצא חובש כובע אחר. במהלך ההכנות לחג, הוקמו צריפים עשויים במבוק ואזורים נוספים למטבח - המון משימות שונות - והוא היה טוב בהשגחה ופיקוח על כולן (הערת המתרגם: החלום על הכובעים כסמל ליכולת לבצע היטב משימות שונות ומגוונות). כפי שלאחר מכן אג׳הן פוואנג אמר לי ״תרגול הדְהַמַּה משמעו לא רק להיות טוב בלשבת עם עיניך עצומות. הוא כולל למידה כיצד להיות מיומן בכל דבר שתעשה״. גישה זו המעודדת פיתוח מיומנות תתמוך בכם כאשר תתמודדו עם בעיות שונות רבות. אם ״לא איכפת לכם בכלל״ מדברים חיצוניים, התודעה שלכם תהיה תודעת-״לא-איכפת-לי-בכלל״ גם באופן פנימי. היא תהפוך אָפַּתִית, חסרת זהירות.
אך אם תחליטו לנסות לבצע באופן מיומן כל מטלה שיטילו עליכם, אז תוכלו לפתח את מה שקרוי ״ארבעת הבסיסים להצלחה״: הרצון לעשות זאת באופן מיומן; ההתמדה בה תדבקו עד שתשלטו במיומנות; הִתְכַּוְונְנוּת, נתינת תשומת לב רבה למה שאתם עושים; וניתוח, שימוש ביכולות ההבחנה (discernment) שלכם על מנת לראות מה עדיין לא במקום, בנסיון להבין כיצד להתמודד עם בעיות, כיצד לפתור אותן. גורם רביעי זה כולל גם כושר-המצאה - כל האיכויות הפעילות של התודעה. הטקסטים מזכירים ארבעה בסיסי הצלחה אלו במיוחד בהקשר של ריכוז, אך זהו שיעור נפוץ בכל רחבי תאילנד - אם אתם רוצים להצליח בדבר כלשהו, עליכם לפתח איכויות תודעה אלו וליישם אותם לכל שברצונכם להצליח בו. ללא קשר באיזה תחום-חיים שלכם פיתחתם יכולות אלו, תוכלו לקחת אותם וליישמם לתחומים אחרים של חייכם גם כן.
למדו לראות כל היבט של החיים שלכם כהזדמנות לאימון התודעה. אם אתם רוצים לפתח יכולות ריכוז חזקות, זה לא רק מה שאתם עושים כשאתם יושבים עם העיניים עצומות. זו הדרך בה אתם מבצעים כל פעילות שהיא: ללמוד כיצד להיות ממוקדים בפעילות, ללמוד כיצד להיות קפדניים עם התודעה כאשר היא נודדת. בדרך זו התודעה נמצאת ממש שם; אתם לומדים כיצד להשאירה שם לא משנה מה אתם עושים. וכשמגיע הזמן לשבת עם העיניים עצומות, ובכן - אתם כבר שם. אתם לא צריכים לרדוף אחרי התודעה שלכם. כך נסו לראות את התרגול כדבר רציף ושלם. המילה ״בְּהַאוַונַא״, כפי שהזכרתי, משמעה ״לפתח״. אתם יכולים לפתח את התודעה שלכם בכל סיטואציה.
אל תחשבו שהתובנות החשובות יגיעו רק כשאתם יושבים בעינים עצומות. ישנם הרבה אזכורים לכך בקאנון הפאלי. תודעתה של נזירה אחת הגיעה לכדי ריכוז מבוסס וטוב כאשר רחצה את רגליה. השיר בו היא מספרת על כך מעניין. לאחר שרחצה רגליה, היא הולכת לבקתה שלה ועושה את כל הדברים שאתם אמורים לעשות בוִינַיָה (Vinaya - אוסף הדרשות העוסקות באתיקה וכללי הנזירות). היא קודם בודקת את המיטה לפני שהיא מתיישבת עליה ואז מוציאה בעזרת סיכה את הפתילה מהעֲשָׁשִׁית. והרגע בו הלהבה כבתה, כך כתבה, היה רגע ההארה שלה. היא אמרה ששחרור המודעות דמה לשחרור הלהבה.
כך שדברים חשובים יכולים להתרחש בתודעה, תובנות חשובות יכולות לעלות או שהתודעה יכולה להיאסף לנקודה אחת - לא רק כשאתם יושבים עם העיניים עצומות. זה מדהים. לפעמים התודעה יכולה להפוך מאוד מרוכזת בזמן שאתם מבצעים מטלה - אם אתם ניגשים למטלה זו עם הכבוד הראוי. זכרו, אם כך, שהעץ הזה שלנו בעל ענפים רבים וכולם גדלים בבת אחת. יתכן ודברים יראו מתקדמים לאיטם משום שכולם גדלים בבת אחת, אך לפחות תקבלו בסוף עץ שיציע צל ממש טוב ברגע שיגדל. זו המשמעות של תודעה מאומנת היטב: תודעה מאומנת בכל הגזרות. אתם יכולים להתבונן בפעילויות התודעה, כך שתוכלו לוודא שהיא מאומנת היטב בכל מה שהיא עושה.
השיחה המקורית זמינה בלינק הבא:
תודה מקרב לב, הנושא מדבר אליי מאד. תזכורת חשובה היכן אני עדיין חסרה מאד ולמה כדי בנחישות להתאמן בנקיון.😊
איתן תודה, שיחה חשובה מאד בימי ההיטק כשהיכולות והמיומנויות שקשורות לטבע אינן מוכרות לרוב האנשים.
גם התרגום קולח ונאמן למקור.
הצילום נפלא עם אור התבוננות-הלב האופייני לך...