בזמן שאתם מודטים עם הנשימה, מתמקדים לא רק בנשימה הנכנסת ויוצאת, אלא גם בזרימת אנרגיות-הנשימה בחלקי הגוף השונים, נסו להפוך את הנשימה לנוחה - שאלו עצמכם: ״איזה קצב נשימה ירגיש טוב עכשיו?״ והתנסו לזמן מה, עד שתמצאו משהו שבאמת מרגיש טוב. ברגע שתמצאו (קצב נשימה) - נסו לשמור עליו, אך באותו זמן - פקחו עין לגבי שינויים בגוף, משום שבזמן שתודעתכם מתיישבת, צרכי אנרגיית-הנשימה של הגוף משתנים.
כך יתכן שמה שהרגיש טוב לפני חמש דקות - כבר לא מרגיש כל כך טוב עכשיו, אז ערכו עוד שינויים. הנקודה היא למצוא אזור בגוף שניתן להפוך לנוח בעזרת הנשימה, מבלי להפוך מתוחים סביבו, כך שתוכלו לאפשר לאותה תחושת נוחות להתפשט. זה הזמן לחשוב על אנרגיית-הנשימה זורמת דרך כלי הדם, דרך עצבי הגוף, כל הדרך החוצה לנקבוביות העור, כך שתרגישו שטופים בתחושת רווחה. נסו לשמר תחושה זו. במהלך היום, אם אתם מבחינים במתח כלשהו בנשימה, עצרו לכמה דקות ואפשרו למתח להרגע. ברגע שתחושת רווחה שוב קיימת, אפשרו לה להתפשט. בכל פעם שאתם מודעים לנשימה, נסו להפוך אותה לנוחה. תרצו שזו תהיה התגובה הראשונה שלכם. בדרך זו אתם משיבים לעצמכם את הנשימה (reclaim the breath).
כפי שהבודהה אמר, הנשימה מעצבת את חווית הגוף שלנו. זו הדרך בה אנו חווים את הגוף מבפנים - דרך הנשימה. והדרך בה אתם נושמים תשפיע גם על הגוף וגם על התודעה. ואתם משיבים לעצמכם את הנשימה. אחרת החמדנות, הסלידה, האשליה, הפחד והתאווה שלכם - גישות ורגשות תודעה אלו באות ומשתלטות על הנשימה. יש להן דרכיהן לגרום לכם לנשום באופן כזה שתרגישו שאתם חייבים לפעול על פיהן. הן מחזיקות בנשימה כבת-ערובה. כאילו כאומרות: ״כל זמן שלא תיכנעו לי, אחזיק כאן את הנשימה, אמעך אותה ואהפוך אותה לא-נעימה. רק כשתיכנעו לי - תבוא רגיעה״. וזה קרה כל כך הרבה פעמים לאורך כל כך המון זמן שאנו מאמינים להן. אנו מאמינים לאיומים שלהן.
אם כך, זכרו שביכולתנו להשתלט בחזרה על הנשימה. אנו יכולים להחליש דברים אלו, את אותם קולות אחרים בתודעה. וכאן אתם לוקחים את תחושת ה״תודעה המפולגת בינה לבין עצמה״ (the mind divided against itself) ולמעשה משתמשים בה למענכם. ה״תודעה המפולגת״ או ה״עצמי המפולג״ (the divided self) - במיוחד במקרה בו הרגלים לא-מיומנים נוטים לשלוט - יכולים לגרום להמון צרות שמובילות להמון סבל. אתם מבינים שדבר-מה לא טוב עבורכם אבל בכל זאת אתם הולכים-שולל אחריו. אתם מנסים המון דרכים שונות להחליט שלא לעשות כן, אך לשווא. עד שמגיעה הנקודה בה אתם מאבדים את הביטחון העצמי שלכם.
זו הסיבה מדוע המון טכניקות להתמודדות עם התמכרויות מתייחסות לתלות בכוח-עליון. ויתרתם על עצמכם ואתם זקוקים למישהו חיצוני שיבוא ויעזור. ובכן, אם ה״עצמי״ שלכם היה יחידה אחת והיא היתה במצב רע, אז כן - הייתם באמת זקוקים לעזרה חיצונית. אך כפי שהבודהה הדגיש, תחושת העצמי שלכם היא פעילות. זה משהו שאתם עושים. אנחנו יוצרים את תחושת העצמי כל הזמן, יש לנו המון ״עצמי״ים שונים כאן בפנים, המון קולות שונים בתודעה. ולמרות שהפעולות שלהם היו לא-מיומנות בעבר, זה לא חייב להמשיך להיות כך.
אחד היתרונות של תרגול מדיטציה הוא שבעזרתו אתם יכולים לשנות את מאזן הכוחות בפנים, כך שהנשימה עומדת לצד הקולות היותר-נבונים, בנוסף להשגת הבנה לגבי מנגנוני עבודת התודעה. כאשר הבודהה לימד מדיטציה, הוא לא לימד רק טכניקת ריכוז, הוא לימד גם ״השקפה נכונה״ אשר כוללת הבנה כיצד הפעולות שלכם מעצבות את מה שאתם, את הזהות שאתם נוטלים ואת העולם שאתם מייצרים בהתבסס על זהות זו. וכך אתם מבינים שדברים אלו נובעים מתשוקות. יחד עם טיפוח תשוקות חדשות ומיומנות (בריאות) יותר, תרגול מדיטציה גם מעניק לכם טכניקות לחיזוקן. כך אתם הופכים ל״אני״ חדש. אתם יכולים להתחבר לכוח-העליון שלכם. והמילה ״שלכם״ חשובה משום שזהו חלק של התודעה שלכם, זה הפוטנציאל שישנו שם. פשוט הפכתם למאוכזבים מעצמכם ואיבדתם ביטחון-עצמי במידה כה רבה, עד שאתם לא מוכנים להודות בקיומו של כל כוח שהוא בתוככם. אך הפוטנציאל לכוח נמצא שם. ומדיטציה יחד עם ״השקפה-נכונה״ עוזרת לנצל פוטנציאל זה. כך שתחושת ה״עצמי המפולג״ הופכת לדרככם החוצה מתוך מצבי-תודעה לא-מיומנים.
במילים אחרות, אתם מבינים שלמרות שישנו משהו בלתי-מיומן שנאמר בתודעה ומרגיש מאוד חזק, זה לא כל התודעה. זה לא הקול היחיד שם. ישנם גם קולות אחרים. ואם קולות אלו מועצמים על ידי השקפה-נכונה, מועצמים על ידי תחושת הרווחה הנובעת מריכוז, מועצמים בעזרת מיינדפולנס, היכולת לזכור דברים שלמדתם אודות מה מועיל ומה לא - אז הפוטנציאל הפנימי שלכם לכוח-עליון הופך למציאות.
אז למדו לטפח מיומנויות אלו. המיומנויות של ריכוז, המיומנויות שמאפשרות לאנרגיית-הנשימה הנוחה להתפשט לכל הגוף, בנוסף לדרכים מיומנות לחשיבה על המתרחש בתודעה. (מיומנויות של) היזכרות שאינכם לבד כאשר לפתע אתם מוצאים עצמכם מתמודדים עם תשוקה חזקה מאוד. יש לכם את המיומנויות שלכם. ויש לכם ״חברי-ועדה״ אחרים (הערת המתרגם: הכוונה לקולות אחרים בתודעה) שבאמת רוצים ברווחתכם האמיתית.
זו אחת האירוניות של ה״תודעה המפולגת״ או ה״עצמי המפולג״ - שישנו חלק של התודעה שבאמת לא אכפת לו. כל מה שמעניין אותו הוא סיפוק-מיידי. ואותו חלק גם פיתח חוסר-דמיון. תחושה מסויימת של חוסר-נוחות עולה בגוף, וכל מה שאתם יכולים לחשוב עליו זה ״ובכן ,זו דרך לעקוף את זה״. למרות שאתם יודעים שלטווח-הארוך זה יזיק. אתם אומרים ״אני הולך לצאת עכשיו״. והמדיטציה מעניקה לכם אלטרנטיבה. וכאשר דרך זו הופכת לברירת המחדל שלכם, אז ברגע שאתם מודעים לנשימה, אתם מנסים להפוך אותה לנוחה. ואז ישנה תחושה של רווחה ממש שם. יתכן ותרצו לשאול עצמכם, כאשר משהו ממכר מאוד עולה בתודעה: היכן אתם מרגישים אי-נוחות? היכן אתם מרגישים מתח או כיווץ, באיזה חלק של הגוף? האם אתם יכולים להשתמש באנרגיית הנשימה שתגיעה לאותו מקום בגוף, כך שלא תיאלצו להרגיש נשלטים על ידי אותה תחושת אי-נוחות? ואתם יכולים למעשה להחליף תחושה זו בתחושת רווחה.
בדרך זו, תשוקתכם לאושר-מתמשך לטווח-ארוך מתחילה לצבור יותר ויותר כוח, מתחילה לצבור תאוצה בתודעה. ואתם מבינים שלמרות שהבעיות נמצאות בפנים, הפתרון נמצא בפנים אף הוא. פשוט ללמוד כיצד להקשיב ולקבל הכוונה מאלו שהתמודדו עם בעיות דומות. משום שכאשר הבודהה מדבר על הגורמים לסבל, ההשתוקקות והעובדה שהסבל עצמו הוא ההשתוקקות, הוא בעיקרון מדבר על התמכרויות. והדרך שלו להתמודד עם התמכרויות היא לפרק אותן לגורמים: היכן התחושה? היכן התפיסה? במילים אחרות, היכן הדימוי בתודעה שלכם? איך הגוף מרגיש? איזה פטפוט מתרחש בתודעה? אתם יכולים לשנות דברים אלו, ואתם מבינים אז שההתמכרויות בנויות רק מדברים אלו. וביכולתכם לשנות אותם. וכך ההתמכרויות לא נראות כל כך ענקיות ומונוליטיות.
פעם ראיתי ספר מדיטציה בתאילנד. היה בו ציור מאוד מציאותי של פרצוף נמר. אך כשמתבוננים בגוף שלו, מבחינים כי הוא עשוי מקיפולי-נייר. הנקודה היא שהרבה מהתשוקות, הכעסים והפחדים שלנו שועטים לעברנו בעוצמה רבה, מאיימים מאוד - אך מאחורי האיום-המיידי - לא עומד הרבה כל כך. ניפחנו דברים אלו הרבה מעבר לפרופורציה. כך שאתם יכולים לפרק אותם לגורמים. אתם מתחילים לראות שהלימוד של הבודהה בנוגע לסבל נכון לגבי כל צורות הסבל. אנו נאחזים בתחושת הגוף, נאחזים בתחושות שלנו, בתפיסות שלנו, במבני-המחשבה שלנו ובמודעות שלנו. ואז, כאשר דברים אלו פונים נגדנו, אנו נתקעים עם מה שנאחזנו בו. עלינו ללמוד כיצד להרפות. ולהרפות משמעו קודם לכן לעצב גרסאות מיומנות-יותר של אותם דברים: תפיסות יותר מיומנות, מחשבות יותר מיומנות - על מנת שיתרמו לעלייתן של תחושות גוף הרבה יותר נעימות. כך אתם יכולים לעבור את התחושות הלא-מיומנות. אתם לומדים כיצד לפרק אותן ולהרכיב במקומן משהו טוב. משום שאלו היו רק מבנים (constructs) שהפכו לכל כך שגרתיים עד שהם נראים כמושרשים היטב.
אתם יכולים לפתח הרגלים חדשים פשוט על ידי עשיית דברים חדשים לעתים קרובות, כך שהיכולת שלכם להישאר עם הנשימה, לקבל תחושת רווחה במובן שאתם שייכים כאן (במובן שהנשימה שלכם) - הופכת להיות ברירת המחדל החדשה שלכם. ותחושת ה״עצמי המפולג״, כך אתם מתחילים להבין, באמת יכולה להפוך ליתרון. כך שלמרות שהבעיה נמצאת בפנים, גם הפתרון נמצא שם. זה המקום בו הכוח הפנימי שלכם, שהיה חבוי ומודחק זמן כה רב, מקבל הזדמנות להראות עצמו. ולהוכיח שאתם באמת יכולים לפעול למען רווחתכם האמיתית.
השיחה המלאה (אודיו) זמינה בלינק הבא:
Comments