דשן עבור הלב - אג׳הן לִי דְהַאמָדְהַרוֹ

(6 ליולי, 1959)

דברים יפיפיים נובעים מתוך דברים מלוכלכים, וכלל וכלל לא מדברים שהם נעימים ונקיים. יבולים ועצים, לדוגמה, צומחים להיות בריאים ויפים בגלל הקומפוסט הרקוב ודשן הצואה המבאיש שבהם הם מוזנים. באותה מידה, תודעה יפיפייה באה ממגע עם דברים שאינם נעימים. כאשר אנו פוגשים דברים רעים, לתודעה יש הזדמנות לגדול.

ב״דברים רעים״ הכוונה כאן היא לאובדן ממון, אובדן מעמד, ביקורת וכאב. כאשר דברים אלו קורים לאדם בעל תודעה מרוכזת בצורה נכונה, הם הופכים להיות דברים טובים. לפני כן, הם היו האויבים שלנו, אך לבסוף הם הופכים להיות חברים שלנו. המשמעות היא שכאשר ארבעת הדברים הרעים האלו קורים לנו, אנחנו יכולים להתעשת: ״הו, באופן זה אובדן ממון הוא רע. באופן זה אובדן מעמד, כאב וביקורת הם רעים. זו הצורה בה דרכי-העולם יכולים להשתנות ולפנות נגדכם, כך ראוי להימנע מלהיסחף בידי הצד הטוב (הנעים) שלהם״.

כאשר מודטים פוגשים את ארבעת הסוגים האלו של דברים רעים, התודעות שלהם מתפתחות. הם הופכים ליותר ויותר לא-מוקסמים, יותר ויותר מנותקים מארבעת ההפכים של דברים רעים אלו - ממון, מעמד, עונג ותשבוחות - כך שכאשר דברים טובים אלו קורים, הם אינם הולכים שולל ונאחזים בהם או נסחפים איתם ובמקום זאת דוחפים את תודעתם לרמה יותר גבוהה. כאשר הם שומעים מישהו מעביר ביקורת או מרכל עליהם, כאילו הם מחדדים עצמם באמצעות סכין חד. ככל שהם מתחדדים עוד ועוד, כך הם גדלים עד לנקודה יותר מעודנת.

אובדן ממון הוא למעשה טוב עבורכם, אתם יודעים. זה יכול ללמד אתכם לא להיקשר או להיסחף עם הכסף או ההטבות החומריות שיתכן ואנשים אחרים יציעו לכם. אחרת, ככל שיהיה לכם יותר, כך תשקעו יותר - עד לנקודה בה תטבעו מכיוון שאתם תקועים בלהיות רכושניים.

אובדן מעמד הוא גם טוב עבורכם. לדוגמה, ייתכן ותהיו אדם, אך הם ימחקו את שמכם הטוב ויכנו אתכם כלב - מה שיעשה דברים לקלים יותר עבורכם, משום שלכלבים אין חוקים. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים ללא מגבלות, מבלי שמישהו יקנוס אותם או ישים אותם בכלא. אם אנשים הופכים אתכם לנסיך או דוכס, אז אתם באמת בצרה צרורה. לפתע אתם גדולים: הזרועות, הידיים והרגליים שלכם גדלים כל כך עד שהם מפריעים לכם ללכת ולעשות כרצונכם.

באשר לממון, מעמד, עונג ותשבוחות, אין שום מידה זעירה של קביעות או יכולת להסתמך עליהם. ככל שאתם חושבים עליהם יותר, כך תהיו פחות מוקסמים מהם, עד לנקודה שאתם הופכים לשווי-נפש, לא מרוצים ולא לא-מרוצים איתם. זו הנקודה בה התודעה שלכם מפתחת שיוויון-נפש ומסוגלת להתבסס בריכוז כך שהיא יכולה לצמוח גבוה יותר ויותר בתרגול - כמו החסה והכרובית שהחקלאים הסינים שותלים בשורות: ככל שהם מוזנים בדשן עשוי צואה, כך הם גדלים יותר מהר והופכים יותר ויותר יפים ובריאים. אם היו מזינים אותם אך ורק במים נקיים וצחים, הם היו גדלים בצורה פגומה וחולה.

זו הסיבה מדוע אנחנו אומרים שכאשר אנשים פיתחו מודעות וריכוז, מוטב להם שדרכי העולם יהפכו מכוערות ורעות עבורם. אם העולם מראה לכם רק את הצד הטוב שלו, לוודאי תהפכו למוקסמים ותקועים, כמו זרע שנשאר תקוע בתוך הקליפה שלו ולעולם לא יצמח. אך כאשר הזרע נובט לבסוף, ככל שיקבל יותר שמש, רוח, גשם ודשן, כך יוכל לגדול ולהתפתח - כלומר, כושר ההבחנה שלכם יסתעף אל תוך ידע וחכמה, ויוביל אתכם לתובנה אינטואיטיביות ומעבר אל תוך הנשגב, בדיוק כמו החקלאי הסיני שהפך למיליונר על ידי יצירת הון מדשן צואה פשוט.

(מתוך הספר ״מזון למחשבה״ - אוסף שיחות מאת אג׳הן לי שתורגם לאנגלית ע״י אג׳הן ת׳אניסארו)

לינק לטקסט באנגלית (ולשאר הספר):

https://www.accesstoinsight.org/lib/thai/lee/foodthought.html#nightsoil